הזכות להיות מושתק, או מדוע אין להשאיר בידי ליברלים את מחשבת החופש

      הרצאה בון ליר בדיון סביב הסרט על לאה צמל. כמו שקורה כמעט תמיד בזמן האחרון, הדיון על החלטת מפעל הפיס הפך מקוטב פוליטית כאשר מצד אחד עומדים אנשי ימין התומכים בהחלטה, ואילו מצד שני עומדים אלו התומכים ביוצרים והנקראים פה "שמאל". בעוד שאעסוק בדקות הקרובות בביקורת ה"שמאל", חשוב לי להביע תמיכה ביוצרים… Continue reading הזכות להיות מושתק, או מדוע אין להשאיר בידי ליברלים את מחשבת החופש

מודעות פרסומת

משאלות של מפלצות: מחשבות חדשות על דברים מוזרים – עונה 2 +3

  In the previous reading of ST1, I suggested shifting attention from the show’s 80s nostalgia as well as from its ethical surface to its implied (up-side down) political wishes coming to life, literally moving from fantasy to reality, with the emergence of the monster. In this “upside down” reading, the Demogorgen is not to… Continue reading משאלות של מפלצות: מחשבות חדשות על דברים מוזרים – עונה 2 +3

על דברים מוזרים – עונה ראשונה פורסם לראשונה בבלוג שלי The Contemporary

The Contemporary 1. Much has been written about Netflix Stranger Things’ nostalgic reproduction of 1980s films, its explicit homages to Spielberg’ s cinematic worlds, the uneven performance of the actors, the holes in the plot and much more, but on the show’s more implicit and subtle meanings, going beyond the immediate and touching on its… Continue reading על דברים מוזרים – עונה ראשונה פורסם לראשונה בבלוג שלי The Contemporary

כללי הלשון או לשונות הכלל: הערות על דורית רביניאן והעברית התקנית

אתם יושבים עם כמה חברים טובים לארוחת ערב. השיחה גולשת על שיפוליה המוכרים והנעימים, ומישהו אז מזכיר סרט שראיתם לא מכבר. "שני הדמויות..." הוא מתחיל ומספר, "שתי! הדמויות", מישהו מתקן, והשיחה נעצרת... מצטטים את החוק, מבקשים תעודות, ולרגע לשון העולם מתגלגלת בעולם הלשון.    אני מנחש שרבים חוו את הרגע הישראלי הזה. אני רוצה לחשוב… Continue reading כללי הלשון או לשונות הכלל: הערות על דורית רביניאן והעברית התקנית

משטר הפריבילגיות – תגובה ללין חלוזין-דברת וגל כץ בהאמורי

ראה ארץ האמורי למאמריהם: http://haemori.wordpress.com/2013/09/09/dovrat/ במידה מסוימת לין חלוזין-דברת וגל כץ מזהים את הבעיה עם המושג "פריבילגיה", אבל מכיוון שבעיני שיח התלונה סביבו הוא סמפטום של בעיה עמוקה יותר נדמה שהכותבים מתיקים את הדיון במקום לרדת לשורש הבעיה. לפני שאמשיך, אומר שלמרות הביקורת שאציע כאן, אני לא מטיל ספק במחויבותם של לין או של גל… Continue reading משטר הפריבילגיות – תגובה ללין חלוזין-דברת וגל כץ בהאמורי

מעמד כתנאי של גבולות האפשר הפוליטי (ארץ האמורי)

לאחרונה פרסם עיתון "הארץ" את אחד המחקרים החשובים בתולדותיו. למרות שרבים מודעים היטב ליחס בין מעמד ופוליטיקה בישראל המחקר של מכון מדלן מביא אותנו קרוב יותר להבנה מלאה יותר של המציאות בישראל ולאשליה העמוקה שבה חי השמאל, אם בכנסת אם בספירה הציבורית[1]. למרות שלמחקר תפיסה צרה של מושג המעמד הרי שיש תואם מספיק בין רמת… Continue reading מעמד כתנאי של גבולות האפשר הפוליטי (ארץ האמורי)

רוח מדינה וגוף קפיטל ("העוקץ": 15.9.2012)

הוויכוח שמתנהל בעיתון הארץ סביב נחיצותם של מדעי הרוח בעקבות מאמר הדעה של נחמיה שטרסלר הוא הזדמנות טובה לבחון את האופן בו מבקשים להבנות היום את היחס בין המדינה והסדר הקפיטליסטי ולבנות סדר יום סימבולי חדש לישראל, קרי מיתוס חברתי חדש.[1]  נתחיל קרוב לטקסט ולא בכדי. שטרסלר, מעין ליצן חצר כלכלי של השררה, כתב שאלה… Continue reading רוח מדינה וגוף קפיטל ("העוקץ": 15.9.2012)